החלפת שתלים

מטופלות המעוניינות להחליף את השתל לשתל גדול יותר מהמומלץ, תתבקשנה לחתום על ההסבר הבא:

"הוסבר לי ואני מבינה כי החלפת השתלים הקיימים לשתלים גדולים יותר תגרום, בסבירות גבוהה, במשך הזמן להשפעה שלילית על רקמת השד ותגביר, את הסיכונים להפיכת העור לדק יותר; להיווצרות סימני מתיחה; להתכווצות רקמת השד; לצניחה מוקדמת של השד; להיווצרות מצב בו אני עשויה להרגיש בליטות של השתל וקפלים על פני עור השדיים, אשר אינם ניתנים לתיקון ואף לאפשרות לאיבוד תחושה לצמיתות.
הוסבר לי ואני מבינה כי כאשר רקמת השד נמתחת והופכת לדקה יותר, משיכת הקופסית סביב השתל המחוברת לעור, גורמת לקפלים על פני מעטפת עור השד וכי מצב זה אינו הפיך.

כל הסיכונים הנ"ל מצטרפים בנוסף לסיכונים של הגדלת חזה ראשונית.

למרות כל האמור לעיל, אני מעוניינת להחליף את השתל הקיים לשתל גדול יותר גם כשלא קיימת כל סיבה רפואית להחלפת השתל הקיים.
לאחר הניתוח תמצאי במעקב שוטף במרפאה על ידי ד"ר שפלן וצוותו ".
אחת האפשרויות המעיניות החדשות במצבים כאלו הוא השימוש בשתלים קלים ( ראי שתלים קלים) שמשקלם כ30% נמוך יותר משתלים אחרים באותו הנפח.
הצלקות שנותרות אחרי ניתוח זה הן קבועות ואינן נעלמות. במהלך תקופת ההבשלה הביולוגית של הצלקת שעשויה להימשך שנתיים או יותר תחול הבהרה, השטחה וריכוך של הצלקת בדרך כלל. לא ניתן לצפות מראש כיצד תתרפאנה הצלקות ויש לציין שזמן הריפוי ואופיו שונים מאישה לאישה וכך גם טיב הצלקות.

סיבוכים ותופעות לוואי אפשריים

סיבוכים ותופעות לוואי יכולים להופיע בכל ניתוח ואצל כל רופא ואינם ייחודיים למנתח זה או אחר. .

דימום

דימום בתוך השד קורה בשכיחות של כאחוז אחד. דימום קורה בשעות הראשונות שלאחר הניתוח ומאובחן על ידי הרופא וצוות המרפאה. הדימום מאובחן על ידי הבדלי גודל משמעותיים בין השדיים, נפיחות, מתח וכאבים באותו שד.

בנוכחות דימום מסוג זה יש לחזור לחדר הניתוח על מנת להפסיקו. ניתוח נוסף זה נערך בהרדמה כללית ועשוי להאריך את משך האשפוז במספר שעות ולהגדיל את עלות בית החולים .

סרומה
תופעה של הצטברות נוזלים (סרום) סביב השתל שמופיעה מאוחר יותר (שנה ויותר אחרי הניתוח) ובדרך כלל ניתנת לטיפול על ידי שאיבת הנוזלים שלא בניתוח במרפאה או בבית החולים תחת בקרת אולטרא סאונד. בשליש מהמטופלות בהן הנוזלים שבים וממלאים את הכיס סביב השתל יש צורך בניתוח נוסף לניקוז הנוזלים ולעיתים גם כריתת הקופסית והחלפת השתל.הנוזלים נשלחים לבדיקות לשלול זיהום או תופעה נדירה שנקראת ALCL

זיהום

שכיחות זיהום אחרי ניתוח מסוג זה היא 0.5-1% ויכולה להופיע בין שבוע לשלושה שבועות לאחר הניתוח. על מנת למנוע זיהום תקבלי טיפול אנטיביוטי רחב טווח בזמן הניתוח והחתך הניתוחי ייסגר בתפרים המצופים בחומר אנטי-בקטריאלי על מנת להוריד את סיכויי הזיהום. אין צורך בהוצאת התפרים, התפרים נמסים בעצמם.
זיהום יכול להופיע בקו התפר ולהשפיע על משך ההחלמה מהניתוח ועל אופי הצלקות. במידה ויחול זיהום באזור הניתוח תקבלי טיפול מקומי נוסף ואנטיביוטיקה בהתאם לצורך.
נוכחות השתל עשויה לסבך את המצב מאחר וזיהום וגוף זר אינם יכולים להתקיים זה לצד זה. לעיתים נדירות מתהווה הצורך במתן אנטיביוטיקה מיוחדת לתוך הוריד (בבית חולים כללי), על מנת להתגבר על הזיהום ובמקרים אחרים יש צורך להחליף השתל או להוציאו לתקופה של כשנה בטרם נשקול אפשרות של ניתוח חוזר.
עלייך לדעת שכאשר נוצר זיהום בניתוח הראשון הסיכוי לזיהום חוזר בניתוח השני גבוה יותר ועומד על בין 10%-50%. ניתן לבצע השתלה חוזרת בין 6-12 חודשים אחר כך בתנאי שאין כל סימן לדלקת או זיהום ובתרביות חוזרות שנלקחו מהאזור אין צמיחה של חיידקים. מניסיונו האישי של דר שפלן בהשתלות חוזרות אחוז ההצלחה הוא מאוד גבוה בתנאים שהוגדרו למעלה.
באם תישלחנה תרביות/בדיקות למעבדה על פי שיקול דעתו של הרופא או הצוות המטפל, תשאי בהוצאות הבדיקה. במידה ועולה הצורך הנדיר בטיפול/ניתוח מסוג זה יחולו הוצאות חדר הניתוח, הבדיקות, התרביות, האנטיביוטיקה ובמידת הצורך שתלים חדשים, על המטופלת.

שקעים ובליטות

כאשר הסיבה להחלפת המשתל היא קרע או דלף, משתדל המנתח לנקות את כל שאריות הסיליקון כולל הקופסית מסביבו שגם היא ספוגה בסיליקון גל. לא ניתן להוציא את כל הסיליקון מהרקמה ובבדיקות הדמיה עתידיות אפשר יהיה לזהות שאריות מהסיליקון הישן. בנוסף, אצל נשים עם מעטפת דקה עשויה\עלולה הוצאת הקופסית לגרום לשקע, פחיסות או בליטה באזור בו הייתה הרקמה דקה מלכתחילה. שקע\עיוות כזה יצריך ניתוח נוסף להשתלת שומן באותו מקום על מנת לעבות את המעטפת.

א-סימטריה

א-סימטריה של השדיים הוא מצב נתון לפני הניתוח ועשוי להישאר כך גם אחריו. לעיתים נדירות, תוחמר הא-סימטריה בין השדיים לאחר הניתוח ועשוי להתהוות הצורך בניתוח מתקן. א-סימטריה כזו – בין אם הייתה קיימת בטרם הניתוח, או נוצרה בעקבותיו, אסימטריה יכולה להיות בגודל השדיים, בצורת השדיים, בגובה השדיים, בגובה הפטמה והעטרה, בקוטר הפטמה והעטרה, בגובה ועומק הקפל התת שדי ועוד. יש להמתין תקופה של בין שלושה לשישה חודשים לפחות לאחר הניתוח בטרם ניתן לקבוע אם יש צורך בניתוח משלים אם לאו. גם בניתוח נוסף לא ניתן להגיע לסימטריה מושלמת בין השדיים. במידה ויעלה צורך בניתוח כזה יחולו עלויות הניתוח על המטופל\ת כמצוין לעיל.

צלקות

לרופא אין שליטה על דרך ריפוי הצלקת וכיצד היא תראה בסופו של דבר.
מאחר ולא ניתן לחזות מראש את טיב הצלקות ואופיין בכל מנותחת ומנותחת אי אפשר להבטיח שהן תהיינה שטוחות, לבנות ורכות. בשכיחות של בין 1% ל-2% קיימת התעבות מורמת אדומה ונוקשה של חלק מהצלקות או כולן, הדורשת התייחסות נוספת. במצב כזה יומלץ לך על טיפולים נוספים כגון: משחות סיליקון, רפידות סיליקון, פלסטרים מיוחדים, זריקות או טיפולים בלייזר בהתאם למצב.
יעילות טיפולים אלו אינה מוכחת. לעיתים הם עוזרים מאוד ולעיתים  לא.
ב-1% – 2% מהמטופלות יש צורך בניתוח נוסף על מנת לנסות ולשפר את הצלקת. ניתוח כזה מבוצע רק לאחר שמוצו אפשרויות לא פולשניות אחרות לשיפור הצלקת, שלא הועילו. גם ניתוח נוסף לא בהכרח ישפר את איכות הצלקת. הדרך שבה מתרפאת הצלקת אינה בשליטתו של הרופא המנתח.

תחושה

ב-2% מכלל הנשים שעוברות ניתוח להחלפת שתלים, יכול להיגרם אובדן תחושה בפטמה ובעטרה לצמיתות. שינויים בתחושה בפטמה ובעטרה בצד אחד או בשני הצדדים ובעור השדיים בכלל, הם שכיחים אחרי ניתוח להחלפת שתלים, אך ברובם שבים למצב הטבעי בטרם הניתוח תוך שישה עד שנים עשר חודשים אחרי הניתוח. יכולים להתהוות גם מצבים של תחושת יתר, לעיתים מוגזמת בפטמה ובעטרה מלווים ברגישות יתר ושינויים בתחושה, שינויים אלו יכולים לבוא לידי ביטוי בעקצוצים, גרד, רגישות יתר או חוסר תחושה בעור השדיים.

מצבים כאלה משתפרים בדרך כלל תוך שישה עד שנים עשר חודשים, אך במקרים נדירים יכולים להיות פרמננטיים.
פגיעה או שינויי תחושה בעור השד/יים או באזור הפטמה והעטרה מצד אחד או משני הצדדים אינם בהכרח קשורים לגודל השדיים בטרם הניתוח או להיקף הניתוח ויכולים לקרות גם בניתוחים שדיים אחרים.

הנקה

לא ניתן לצפות מראש אם אפשר או אי אפשר יהיה להיניק אחרי ניתוח להחלפת שתלים. ברפואה לא קיים קונסנזוס לגבי היכולת להיניק אחרי ניתוח זה. מניסיוני האישי, נשים רבות שעברו ניתוח להחלפת שתלים היניקו בהצלחה שנים רבות לאחר הניתוח. יש לזכור שגם נשים שלא עברו אף ניתוח בשדיהן אינן מסוגלות לעיתים להיניק מסיבות שאינן ידועות, ולפיכך לא ניתן לצפות מראש את פוטנציאל ההנקה אחרי ניתוח זה.

התקשות

בכל מקרה קיימת תגובה טבעית של רקמות הגוף לגוף זר (שתל הסיליקון} על ידי יצירת קופסית שמהווה מעין חייץ בין הגוף הזר לרקמה הביולוגית, אך בדרך כלל היא חסרת משמעות ואינה משפיעה על מרקם השד המנותח.

במצב של התקשות הסיטואציה היא אחרת. התקשות הינה מצב שנגרם מהיווצרות רקמת חיבור עבה סביב השתל. קיימות 4 דרגות התקשות כאשר השתיים הראשונות שהן קלות והשד מעט מוצק יותר, אך ברמה שבדרך כלל אינה מפריעה למטופלת. בדרגות הקשות יותר ששכיחות היווצרותן היא בין 3% ל-5%, נקראת התופעה הצטלקות קופסתית. הצטלקות קופסתית זו יכולה לגרום לכאבים, לעיוות צורת השדיים, לאי נוחות או כאב במגע וחוסר יכולת לשכב על הבטן. הצטלקות קופסתית כזו יכולה לקרות בכל עת, באחד השדיים או בשניהם. במידה ונוצרת הצטלקות קופסתית מסוג זה אפשרויות הטיפול הם כדלהלן:
1.   השארת המצב הקיים ללא טיפול.
2.   טיפול לא ניתוחי באמצעות מסאז', אולטרא סאונד ותרופות אנטי דלקתיות, כאשר סיכויי הצלחת הטיפול ויכולתו להביא לריכוך הקופסית משתנים ממטופלת למטופלת ועומדים על כ-50%.
3.   ניתוח חוזר שבו נכרתת הקופסית באופן חלקי או מלא, מוחלף המשתל ומשנים את מיקומו מעל או מתחת לשריר. סיכויי חזרת הקופסית אחרי ניתוח כזה זהים לסיכויי היווצרות הקופסית בניתוח הראשון, כלומר בין 3% ל-5%.

תופעת ההתקשות הינה תופעה שהרופא לא יכול לשלוט בה. לא ניתן לצפות מראש אצל מי או מתי, תתפתח התקשות.

 קפלים וקמטים

על פני כל שתל, בכל צורה, מכל סוג ובכל גודל יש קפלים ולעיתים קמטים. לעיתים נדירות יותר אפשר לראות את גבולות השתל גם ללא מגע. בשתלים עגולים חלקים כאמור, יש פחות קפלים שנראים מבחוץ.

ככל שהשתל גדול יותר ומעטפת הרקמות הרכות המרפדות אותו דקה יותר –  רואים ומרגישים יותר את השתל, ואת  הקמטים והקפלים שעל פניו. עליך לדעת,  שניתן יהיה בסבירות גבוהה להרגיש  במגע  את השתל, הקפלים והקמטים. תופעה זו אינה מסוכנת וניתנת לשיפור (אך לא ניתן להעלימה כליל) בניתוח נוסף, על ידי החלפת השתלים, השתלת שומן, שימוש ברשת ביולוגית ו\או שינוי מיקום השתלים  (מעל או מתחת לשריר).

מידת הופעת קפלים וקמטים על גבי השד, אינה ניתנת לחיזוי ואינה בשליטת הרופא ולא ניתן לצפות אצל מי ועד כמה יורגש השתל\הקפלים או הקמטים.

שתל מסתובב

במחקר שנערך לאחרונה הסתבר ששכיחות הסיבוב של שתלים אנטומים היא נמוכה ועומדת על כ: 6%.
לעיתים קרובות ניתן לסובב את השתל למקומו ללא ניתוח באמצעות מסאז ידני. במצב של שתל שהסתובב יכולה התופעה לחזור על עצמה בעתיד. למרות שאין כל סכנה בריאותית או אחרת התופעה יכולה להטריד אסטטית את חלק מהמטופלות ולהצריך ניתוח נוסף

. בניתוח נוסף, יש לשקול להחליף השתל לשתל עגול או להחליף המשתל האנטומי לאחר ולהדק את הכיס בו שוכן השתל ולהדק את מעטפת הרקמות הרכות.

"שתל גבוה שתל נמוך שתל באמצע שתל בצד"
שתל הוא מניפולאטור של רקמות השד. השתל יכול למתוח את הרקמות, לדקק אותן, להרחיב את הכיס באופן שלא תמיד ניתן לצפות מראש. ככל שהשתל גדול יותר וככל שהאיזון בין מעטפת השד לממדי השתל מופר – כך גדלה הסבירות להרחבת הרקמות ושינוי בתנוחת השתל ובצורת השדיים.
שתל שבממדיו ובנפחו גדול משמעותית מהכיס אליו הוחדר- מרחיב את הכיס בצורה בלתי נשלטת ומכאן יכול להיווצר מצב של : "שתל גבוה, שתל נמוך, שתל באמצע או שתל בצד"
מצד שני השריר שמתחתיו מונח השתל יכול להתכווץ בתקופה הקרובה לניתוח ולגרום להתרוממות השתל למנח גבוה מדי.
מצב זה מסתדר בד"כ בעצמו תוך מספר ימים ובעזרת רצועה מעל לשד אם כי לעיתים הוא עשוי להצריך ניתוח\ים נוספים.
גם בשתלים עגולים עם ג'ל צמיג ובעיקר עם פרופיל גבוה, יכול השתל להסתובב ולהתהפך ולגרום לעיוות או שינוי בצורת השד. במצב כזה יש לבצע את אותן הפעולות ולשקול את אותם השיקולים כפי שתואר למעלה לגבי שתלים אנטומיים.

בלאי

לא ניתן לצפות בוודאות את אורך חיי המשתל ומתי יעלה הצורך להחליפו. השתלים החדשים הם בעלי מעטפת עבה וחזקה ומלאים בסיליקון ג'ל צמיג שסבירות הדליפה, הקרע או הבלאי מהם היא נמוכה מאוד.  מחקר שעקב אחרי קבוצת נשים עם שתלי סיליקון במהלך 11 שנים הראה שבשמונה אחוזים לכל היותר עולה הצורך בהחלפת השתל מסיבות בלאי.  המחקרים העדכניים ביותר על השתלים החדשים מדווחים על קרעים בשכיחות נמוכה ביותר (0.4%)
עלייך להיות בבדיקות חד שנתיות או יותר, אצל רופא לבדיקת שדיים שגרתית. הסבירות שתצטרכי בעתיד להחליף השתלים בגלל בלאי, תלויה בגיל בו הושתל השתל בגופך ונעה בין 3% ל-30% אחוזים. אין צורך להחליף את השתלים באופן מניעתי וניתן באמצעות בדיקה ידנית, באמצעות אולטרה סאונד או בבדיקת M.R.I לקבוע בוודאות מה מצב השתל.
אצל רוב יצרניות השתלים  משנת 2002, קיימת אחריות לכל החיים על השתלים מטעם חברת השתלים.במידה ויעלה הצורך להחליפם, תספק אותם אותה חברת שתלים ללא תשלום. עלויות חדר ניתוח, הרדמה, אשפוז, תרופות וחומרים תהיינה באחריות המטופלת.

הדמיה תקופתית

כל אישה צריכה לעבור בדיקת שדיים על ידי רופא מומחה אחת לשנה. אחרי גיל 40 יש גם צורך בממוגרפיה ואולטרה סאונד שדיים אחת לשנה או שנתיים בהתאם להחלטת הרופא המטפל. נוכחות שתלים בשדיים מקשה במעט על ביצוע בדיקות ההדמיה ופענוחן ותצריך צילומים בזויות רבות יותר על מנת לאבחן את מצב השד.
מאות מחקרים שבוצעו בעשור האחרון הראו ששתלי סיליקון אינם מסרטנים ואינם גורמים למחלות או תסמינים מכל סוג שהוא. אין שכיחות גבוהה יותר של סרטן שד בנשים שבגופן מושתלים שתלי סיליקון אך יש ליידע את הרופא המטפל בעת בדיקת ממוגרפיה ואולטרה סאונד על נוכחות השתלים.

הסבירות שאישה שעברה ניתוח להגדלת שדיים תזדקק במהלך חייה לניתוח חוזר מכל סיבה שהיא היא כעשרה אחוזים (10%).