הוצאת שתלי סיליקון

כל מה שצריך לדעת על
הוצאת שתלי סיליקון

Dr. Shceflan

S

מתי ולמה מוצאים את שתלי הסיליקון?

נשים רוצות להוציא שתלים ממגוון סיבות כמו: אחרי מספר ניתוחים עקב סיבוכים של שתלי סיליקון כגון התקשות חוזרת, קרעים ותחושה לא טבעית. אצל נשים אחרות הסיבה יכולה להיות שאחרי שחולף זמן וחלים שינויים בגופן עקב לידות, הנקה, השמנה, מנופאוזה  ועוד – מה שהתאים להן בגיל 20 למשל כבר לא מתאים בגיל מבוגר יותר. לאחרונה גם עקב חששות למחלות נדירות של המערכת החיסונית שקשורת אולי לשתלי סיליקון קיימת נטייה להוצאת שתלים ללא החלפה עם או בלי השתלת שומן באותו מעמד.

האם מוציאים  תמיד גם את הקופסית?

אין צורך להוציא את הקופסית ברוב המקרים. הקופסית היא רקמה צלקתית טבעית שהגוף, כל גוף, מייצר כתגובה לשתל בכל שתל ובכל מקרה. אם מוציאים את הקופסית מסיבה כל שהיא לא מומלץ להשתיל שומן באותו מעמד מאחר והשומן עשוי לנדוד את תוך כיס השתל הישן. את הקופסית מוציאים כאשר יש חשד נדיר לALCL או מחלה אחרת שקשורה אולי לשתליי הסיליקון BII או לקופסית . גם קופסית מסויידת, מוסננת בסיליקון, מגורגרת, מעובה -מומלץ להוציאה. הוצאת הקופסית סביב משתל השד מגדילה את הסיכון לסיבוכים, בהשוואה להסרת משתל השד ללא הקופסית סביבו.  לציין שלא תמיד אפשרי לכרות את כל הקופסית ובמיוחד במצבים שהקופסית דבוקה לצלעות והוצאתה יכולה לגרום לסיבוכים מסכני חיים.

הוצאת משתל השד, עם או בלי הקופסית סביבו, לא מבטיחה שתופעות קיימות תעלמנה או תופחתנה באופן משמעותי. גם כאשר ישנה כוונה מראש להוציא את כל הקופסית לא ניתן להבטיח זאת. הקופסית יכולה להיות דבוקה לצלעות מבלי יכולת להקלף אותה ללא סיכון משמעותי לחיי המטופלת

בשום מקרה לא ניתן להבטיח הסרה בשלמות של משתל השד מאחר וחלקיקים מיקרוסקופים שנדדו לתוך רקמות שכנות לא ניתונות לאיתור תוך כדי ניתוח.

נוסף לא מומלץ לטפל סיליקון בקשריות לשד (בלוטות למפה) אזוריות או במקומות אחרים בגוף ופעולה כזו אם נדרשת אינה חלק מניתוח הוצאת המשתל והקופסית.

ידוע שקיימת דליפה מיקרוסקופית של סיליקון ג'ל דרך דופן מעטפת משתל השד גפ כאשר המעטפת אינה קרועה. הועלו גם חשדות בדבר הקשר בין סיליקון ג'ל ו/או חספוס מעטפת המשתל לבין התפתחות מיני סרטן שונים, ומחלות ריאומטיות או של מערכת החיסון. יתכן ומשתל הסיליקון מעלה במידה קטנה, באחוז מסויים של נשים, את הסיכון לפתח מחלות ריאומטיות כמו פיברומיאלגיה או אחרות. כמו כן, קיים סיכון מוגבר במקצת, אצל נשים עם משתלי חזה, לחלות בלימפומה Non Hodgkins נדירה מסוג Anaplastic Large Cell Lymphoma ALCL. התופעה העיקרית במקרים אלו הייתה הצטברות נוזלים מאוחרת, לעיתים לאחר שנים, סביב המשתלים. הטיפול המומלץ במקרים כאלו כאשר המחלה מאובחנת בשלב ראשוני הוא הוצאת המשתל וכריתה מלאה של הקופסית תור עריכת בדיקות מקיפות וייעוץ עם רופא\ה אונקולוג\ית

השתלת שומן אחרי הוצאת שתלים- ניתן להשתיל שומן בשדיים בזמן הוצאת שתלים. את השומ ן( בהנחה שיש ממצבורי שומן) משתילם מתחת לעור, מעל לקופסית הקדמית ומתחת לקופסית האחורית. כריתת הקופסית מקטינה או מייתרת את היכולת להשתיל שומן באותו הזמן.

הרמת שדיים בזמן הוצאת שתלים. ניתן לבצע הרמת שדיים באותו הניתוח של הוצאת שתלים עם או בלי השתלת שומן.

השתלת שומן מועשר בתאי גזע, מתי מומלץ לךהעשיר את השומן בתאי גזע?

כאשר משתילים שומן ברקמות פצועות, מצולקות או מוקרנות, יכולת קליטת השומן היא קטנה מאוד עקב נוקשות הרקמה, מיעוט כלי דם ולימפטים.במקרים אלו תוספת של תאי גזע ממקור שומני של האשה עצמה ממולצת.
תאי הגזע הם תאים רבי יכולת המסוגלים לשוב ולהתרבות או להתמיין לסוגי תאים שונים. בשנת 2001 פרסמה לראשונה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת UCLA  בקליפורניה את דבר קיומם של תאי גזע בוגרים ברקמת השומן. יישומים רבים נמצאים בשלבי פיתוח וישום שונים, ביניהם טיפול בכיבים, שיקום תאים פגועים מסיבות שונות וביניהם תאי עצב , סחוס ועוד. העשרת שומן מושתל בתאי גזע אלו , הביאה לשיעורי קליטה הקרובים ל-100%.

לא זו בלבד שמרבית נפח התאים נשמר, כי אם לתאים אלו נמצאו השפעות חיוביות גם על הרקמה סביבם. השפעה זו מיוחסת בעיקר , אך לא רק ליצירת כלי דם חדשים ושיפור אספקת הדם המקומית לשומן המושתל.   יש לציין שרוב הנשים שמוציאות שתלים ומשתילות שומן אינן זקוקות להעשרה של השומן בתאי גזע ומסתפקות בניתוח אחד של השתלת שומן לשדיים.

לפני הוצאת שתלים והרמה:

אחרי:

לפני
אחרי
לפני
אחרי
[leadercf7 campid="4390"]