יש לי שתלי אלרגן -מה עלי לעשות?

  • חברת אלרגן, יצרנית השתלים האמריקאית הגדולה בעולם נענתה לפניית הFDA  והוציאהאת מלאי השתלים המחוספסים מהשוק העולמי. לאלרגן גם שתלים חלקים אך לא בהם מדובר. עסקינן רק בשתלים עם מעטפת מחוספסת מסוג Biocell אנטומים או עגולים style 410 or Natrelle .
  • אין המלצה להוציא שתלים אלו לנשים שיש בשדיהן שתלים  כאלו ללא כל סימנים או סימפטומים ושאצלן הבדיקה השנתית אצל רופא היא תקינה ובדיקת האולטראסאונד התלת שנתית תקינה.
על מה כל הרעש אם כן? מחלה נדירה שששמה לימפומה של הקופסית אוAnaplastic  Large Cell Lymphoma (ALCL)  שמופיעה באחת מכ 3000 נשים עם שתלים אלו וסימנה הראשון הוא התנפחות השד עם נוזלים שמופיעה שנים רבות אחרי ההשתלה.
נפיחות זו נגרמת על ידי הצטברות סרום בכמות גדולה סביב השתל והשד נראה משמעותית גדול יותר מהצד השני. קוראים לתופעה סרומה מאוחרת. Late seroma .
היא מופיעה בממוצע כשבע שנים אחרי הניתוח המקורי אך יכולה להופיע גם שנים רבות לאחר מכן. ישוב לציין שרוב הסרומות המאוחרות אינן ALCL!
חשוב. לציין שלא מדובר בסרטן שד. סרטן שד מופיע באחת משבע נשים.
 ALCL , היא מחלה נדירה שמופיעה אצל אחת מ3000 נשים עם שתלי אלרגן מחוספסים ותוקפת את הקופסית הצלקתית שגופך יצר סביב השתל.
ברוב\כל המקרים הוצאת השתל והקופסית פותרת את הבעיה ומביאה להחלמה מלאה.
בנשים בהן לא אובחנה המחלה בשלב מוקדם זה עלול להתפתח גוש סרטני בקופסית ואז נדרשים טיפולים נוספים כמו הקרנות וכמוטרפיה.
 

מה עלי לעשות במקרה ששד אחד מתנפח?

יש לפנות לרופא לבדיקה וייעוץ. ובהמשך הרופא מפנה לבדיקת אולטראסאונד, שאיבת הנוזל ושליחתו לבדיקה. הנוזל נבדק לסמנים של ALCL וכאמור ברוב המקרים לא נמ את כל מחלה.
ואיך ממשיכים מכאן? חשוב להיות במעקב וביקורת שנתית אצל המנתח  ולבצע בדיקת אולטראסאונד אחת לשלוש שנים  או קודם בהתאם להמלצתו לברור שלמות מעטפת השתל. חשוב לציין שנוכחות נוזל בכמות קטנה סביב שתל סיליקון, כל שתל סילקון -היא הכלל ולא היוצא מן הכלל. רק נוזל בכמות גדולה שגורמת לאסימטריה ניכרת מצריך טיפול. להזכיר, רוב המקרים בהן יש הצטברות נוזלים הם שפירים ולא ALCL ,אבל מצריכות. ברור.
 

האם כדאי להוציא את השתלים באופן מניעתי?

אם השתלים ומצב השדיים הוא לשביעות רצונך ואת נמצאת במעקב שנתי אצל רופא -לא מומלץ להוציאם או להחליפם.החלפת שתלים הוא ניתוח וניתוח כרוך בסיכונים פוטנציאליים. הנחת העבודה היום שהסיכוי לסיבוכים מהניתוח הם גבוהים יותר מהסיכוי הנדיר לחלות ב
  1.  

מתי ולמה בכל זאת מוצאים את שתלי הסיליקון?

נשים רוצות להוציא שתלים ממגוון סיבות כמו: אחרי מספר ניתוחים עקב סיבוכים של שתלי סיליקון כגון התקשות חוזרת, קרעים ותחושה לא טבעית. אצל נשים אחרות הסיבה יכולה להיות שאחרי שחולף זמן וחלים שינויים בגופן עקב לידות, הנקה, השמנה ועוד – מה שהתאים להן בגיל 20 למשל כבר לא מתאים בגיל מבוגר יותר. לאחרונה גם  עקב חששות למחלות נדירות אחרות שקשורת אולי לשתלי סיליקון, קיימת נטייה להוצאת שתלים ללא החלפה או בשילוב עם השתלת שומן ולעיתים גם עם הרמת שדיים.

הצלחת הטיפול להשתלת שומן תלויה בקליטה מירבית של התאים המושתלים באזור המקבל, באופן שהשומן המושתל הופך לחלק בלתי נפרד, אינטגרלי וקבוע באזור בו הושתל
תגובת הגוף והאזורים השונים להשתלת שומן, משתנה ממטופל/ת אחד/ת לשני/ה ואינם  כולם בשליטת הרופא.
נשים מעשנות אינן מועמדות טובות להשתלת שומן מאחר ורובו אינו נקלט עקב השפעת הניקוטין וחד תחמוצת הפחמן על כלי הדם.
 

ואם מאובחן ALCL  מה עושים?

  • במקרה זה עוברים ברור רפואי על ידי מנתח ואונקולוג ומוציאים בניתוח את השתלים והקופסית במלואם. סיכויי ההבראה מהמחלה כאשר היא מאובחנת ומטופלת בשלב מוקדם זה של סרומה מאוחרת הם גבוהים ביותר.
  • ברוב\כל המקרים הוצאת השתל והקופסית פותרת את הבעיה ומביאה להחלמה מלאה.
  • בנשים שלא נמצאו במעקב רופא שנתי ושלא מבצעות הדמייה דו או תלת שנתית ושבהן לא אובחנה המחלה בשלב מוקדם זה עלול להתפתח גוש סרטני בקופסית ואז נדרשים טיפולים נוספים כמו הקרנות וכמוטרפיה.
 

האם ALCL יכול להופיע גם עם שתלים מחוספסים אחרים?

  של יצרניות אחרות? כן. שכיחות התופעה הנדירה הולכת ופוחתת ככל שהחספוס הוא עדין יותר. בשתלים עם חיספוס עדין של חברת מנטור למשל ההערכה היא שALCL  יכול להופיע באחת מ   30.000נשים.
 
 

 

 

שתף את הפוסט